האם צריך לקלף חצילים ואיך עושים את זה נכון?
ניתן להכין מנות טעימות ומקוריות מחצילים, ולהשתמש בהן כאחד המרכיבים במתכונים למגוון רחב של מטבחים. עם זאת, בנוסף לטעמו, ירק זה מוערך גם בזכות היתרונות הבלתי יסולא בפז שלו לגוף. רופאים ממליצים על חצילים לתזונה. יש להם השפעה חיובית על תפקוד מערכת העיכול, מסירים את הכולסטרול ומחזירים את המשקל לקדמותו. וה"כחולים הקטנים" טובים לעצמות, לעור ולשיער, למערכת העצבים, למחזור הדם, למערכת הלב וכלי הדם ולמערכת גניטורינארית.
לנקות או לא
עקרת בית מתחילה, לאחר שקנתה את ה"כחולים הקטנים", תוהה האם צריך לקלף או לבשל את החצילים עם הקליפה. מה אם הליך כזה שולל מירק את רוב תכונותיו המועילות? בוא נבין את זה.
כשיש צורך
למנות עם חצילים, שהעקביות בהן צריכה להיות אחידה, תמיד מקלפים את הירקות, ובמידת הצורך מסירים את הליבה והגרעינים (אם הפירות ישנים). זרעי הפרי הישן מקלקלים את המנה, במיוחד בעת תבשיל. תבשילים, פירה, קוויאר וחצילים מבושלים דורשים עקביות עדינה - גם בנפרד וגם יחד עם ירקות אחרים.
מתי לא לנקות
בחלק מהמנות, ה"כחולים" חייבים לשמור על צורתם לאחר הבישול. העור הוא שעוזר לשמר את מראה המוצר המוגמר. גם חצילים נשארים עם הקליפה והזרעים או מקולפים חלקית כשרוצים שיוסיפו בעיטה פיקנטית לטעם.מנות כאלה כוללות לחמניות חצילים וירקות אפויים, מטוגנים, ממולאים וצלויים.
להיפטר מהמרירות
כאשר מתכון דורש שימור קליפה של ירק, אך קיים סיכון שטעמו מריר, החצילים דורשים עיבוד מוקדם. לאחר הכביסה מייבשים אותם, חותכים אותם לעיגולים או לקוביות ומשרים אותם במי מלח (1 ליטר/2 כף) למשך 25-30 דקות.. אפשר גם להשרות בחלב טרי, בלחץ קל, למשך חצי שעה. את כל הפרי יהיה צורך להשרות לפחות שעתיים. לאחר מכן שוטפים את החציל במים נקיים. עכשיו אפשר לבשל את הירק, ולא יהיה לו טעם מר.
דרך אגב! הידעתם שלא קליפת החציל היא המרה ביותר, אלא העיסה או הזרעים שלו? לכן, כדי להסירו, חותכים את הירק לפני ההשריה.
לא מזיק עם הקליפה
קליפה של ירק איכותי שאינו עמוס בחנקות לא תגרום נזק לגוף. לכן, אין שאלה האם ניתן לאכול אותו עם העור. להיפך, העור מכיל חומרים מזינים מרביים. עם זאת, לפעמים אתה עדיין צריך להיפטר מהעור.
לכן, הקליפה תמיד מקולף אם החציל אינו צעיר: לפירות מבוגרים יש קליפה קשוחה ויהיה להם יותר מרירות. אם משתמשים בירקות למטרות תזונה או בכלים לילדים, עדיף גם להסיר את הקליפה. זה תקף במיוחד למצבים שבהם אתה רוכש ירקות שגדלו בחוות גדולות ולא יודע אם נעשה שימוש בחנקות ובאילו כמויות. אם יש חשד שהפרי גדל תוך שימוש בכימיקלים, עדיף להיפטר מהקליפה, שכן הוא נוטה לצבור רעלים מזיקים.
איך לקלף חצילים
אם מתכון דורש קילוף או שאתה מעדיף ירק מקולף בעצמך, יש כמה דרכים לעשות זאת.ישנם שלושה סוגי ניקוי:
- מלא.
- חלקי.
- לאחר הכנת המנה.
לפני הבישול שוטפים את הירק היטב במים זורמים, מסירים תמיד את בסיס הגבעול והחלק התחתון - הם קשים ומרירים. הם נחתכים ללא קשר לשיטת הניקוי ולגיל הפרי.
מלא
לשם כך, הסר את העור בעזרת סכין או קולפן ירקות. שכבת הקליפה לא צריכה להיות עבה מדי. מניחים את החציל על הלוח בצורה אנכית בשיפוע קל. מקלפים את הקליפה ברצועות מלמעלה למטה עד שכל הירק מקולף.
חלקי
סוג זה של ניקוי מגוון את המראה והטעם של כלים מוגמרים. היא מאפשרת לשמר את היתרונות של הירק ולשמור על צורתו. המשמעות של שיטה זו היא שחותכים את הקליפה באותו אופן כמו במקרה הקודם, רק לא לגמרי, אלא ברצועות ברוחב 2-3 ס"מ. מסתבר שזה מעין "זברה" חצילים.
לאחר הכנת המנה
את הירק המוגמר מנקים לאחר טיפול בחום. מפרי שלם אפוי או צרוב, כשהוא התקרר, מסירים בזהירות שכבה דקה של קליפה בעזרת סכין, ידיים, מזלג או כף.
קרא גם:
כמה מסוכנת קרדית העכביש על חצילים וכיצד להילחם בהם ביעילות.
כדי שיהיה טעים ובריא
אם אתם תוהים האם יש צורך לקלף חציל, כדאי שתדעו שהוא מר לא רק ולא כל כך בגלל הקליפה. הזרעים נותנים לירק את המרירות שלו. העיסה עצמה יכולה להיות מרה. הסולנין הכלול בפירות אחראי לכך - חומר שבכמויות גדולות יש לו השפעה מזיקה על הגוף. וכאשר מטגנים ירק, זה לא רק מקלקל את הטעם של המנה, אלא גם יכול לגרום לשיכרון חושים.עקרות בית וטבחים מנוסות תמיד יכולות לקבוע אם לפירות יהיה טעם מר.
כדי להבין האם יש הרבה סולנין בחציל ובהתאם האם הוא זקוק לטיפול מקדים, פשוט חותכים חתיכה קטנה מהירק וממתינים חצי דקה. בשר חציל שאינו מכיל או מעט מאוד סולנין יישאר בצבע בהיר או עשוי לקבל גוון מעט צהוב. ירקות המכילים חומרים מזיקים מתכהים ומשחימים כשחותכים אותם.
כדי להסיר לחלוטין מרירות, ולכן להיפטר מסולנין, אתה צריך לעבד כראוי את ה"כחולים הקטנים":
- חותכים את החציל כנדרש במתכון (ניתן לעבד את כל החציל במידת הצורך);
- להשרות במים מומלחים או בחלב (30 דקות לפירות חתוכים, שעתיים עבור שלמים);
- מסירים גרעינים ומקלפים מהפרי (בשלם או בחלקו).
דרך אגב! כיום, רוב זני החצילים כבר אינם מרירים. הכל בזכות המגדלים: הם השתדלו ופיתחו זנים פשוט לא מרים.
סיכום
אפשר לומר בבטחה שירק שגדל היטב שאינו עמוס בחנקות ובכימיקלים אחרים בריא לאכילה עם הקליפה. ואם לנקות או לא זה עניין של טעם. עכשיו אתה יודע איך לבדוק סולנין חציל ולהיפטר מחומר מזיק שמקלקל את הטעם. זה יאפשר לכם לבשל "כחולים קטנים" איך שאתם רוצים וכפי שמתכונים האהובים עליכם, ולא לדאוג לטעם המנות ולבריאותכם.
תודה על המידע המפורט.