יערה אדומה - אכיל או לא

יערה עם פירות יער אדומים ידועה כצמח רעיל או לפחות לא ראוי לאכילה, נפוץ ביערות סיביר ובגני אירופה. למרות זאת זנים אכילים גם קיימים. פירות היער של גידולים כאלה הם בעלי טעם מעולה והם מתאימים לצריכה.

במאמר זה נספר לכם האם יערה אדומה אכילה או לא, היכן היא גדלה ואיך היא נראית, במה שונה יערה אכילה אדומה מכחולת. בנוסף, נציג בפניכם את זן האכיל הפיני Sindischen.

יערה עם פירות יער אדומים - אפשר לאכול?

יערה אדומה היא שיח רב שנתי הגדל בר במזרח הרחוק, צפון קוריאה, סין ויפן.

אנשים רבים, מתוך בורות, חושבים שרק פירות כחולים מתאימים למאכל, ופירות יער ארגמן (זאב) הם רעילים. למעשה, זנים מסוימים מייצרים פירות יער אדומים בוהקים, אכילים, עסיסיים עם טעם נעים מתוק ומרענן ומרירות בקושי מורגשת. הפירות של גידולים כאלה משמשים לצריכה טרייה ולהכנת ריבות, שימורים, תמיסות ולפתנים.

בנוסף, לשיח המתפשט בגודל בינוני יש תפקיד דקורטיבי. במהלך הפריחה, הצמח נראה מדהים ויכול לשפר כל אזור. מעצבי נוף מייעצים לשתול את המגוון האדום לגינון אנכי. השיח משתלב היטב עם ורדים מטפסים ועצי מחט.

תיאור של יערה פינית אדומה למאכל Sindischen

סינדישן הפיני הוא שיח גבוה הפופולרי בקרב גננים. ענפים גבוהים עם עלווה צפופה אינם מפחדים מכפור ובצורת. באזורים עם אקלים מתון, סינדישן נשאר ירוק עד האביב.

התייחסות. שיחים חינניים עם כתר צפוף שאינם משילים עלים משמשים לעתים קרובות ליצירת משוכות.

פירות היער בינוניים, כפולים, התמזגו בחלק העליון בצורת לב. העור והעיסה צבועים בצבע ארגמן. לפירות טעם מר-מתוק נעים ומכילים זרעים קטנים.

סינדישן הוא אחד מזני המאכל הטעימים והבריאים ביותר. הפירות מכילים כמות שיא של ויטמינים ומיקרו-אלמנטים.

הבדלים בין יערה אדומה למאכל כחול

פירות יער כחולים וארגמן שימושי באותה מידה. צבעם נקבע לפי הפיגמנט העיקרי של הפרי. צבעי אדום וכחול נוצרים על ידי אנתוציאנינים - נוגדי חמצון חזקים המדכאים תהליכים דלקתיים, מורידים את רמות הכולסטרול ומחזקים את דופן כלי הדם.

ההרכב הכימי של פירות מזנים שונים דומה, אך גרגרי יער ארגמן מכילים יותר ויטמינים C, E וקבוצה B.

יערה אדומה עמידה יותר לכפור ונושא פרי באזורי צפון ומזרח הארץ הקרים. חוסר היומרות והמראה המפואר של השיח מאפשרים לגדלו כגידול פירות יער וכצמח נוי.

זן הארגמן של היבול שונה מהכחול בכך שהגרגרים שלו מאוחסנים על היורה ואינם נושרים בשום תנאי. בנוסף, הם אינם נרקבים ושומרים על טעמם לאורך זמן.

כדאי לשים לב לצורת הפרי:

• בסינדישן אדום הם מזווגים בצורה של לב ארגמן ומכילים זרעים קטנים, כמו גרגרי חול;
• פירות יער כחולים הם בעלי צורה מוארכת, מגיעים לאורך של 5 ס"מ ואינם מכילים כמעט זרעים.

לגבי מאפייני הטעם:

• לפירות אדומים יש טעם מתוק ומרענן עם מרירות עדינה;
• טעמם של פירות כחולים תלוי בזן: בדרך כלל רך ונעים, הוא יכול להיות מתוק, חמוץ-מתוק, עם או בלי מרירות בלתי מורגשת.

דברים מעניינים באתר:

באיזו שנה לאחר השתילה יערה נושאת פרי?

איזה סוג של אדמה וניקוז אוהבת יערה?

ליד מה אפשר לשתול יערה ולמה זה חשוב?

סיכום

בניגוד למה שנהוג לחשוב, יערה אדומה אכילה ומכילה יותר ויטמינים ומינרלים מהזן הכחול. הזן הפופולרי ביותר הוא סינדישן האכיל הפיני. התרבות נושאת פרי עם פירות יער כפולים בצורת לב, בעלי טעם מתוק נעים עם מרירות בקושי מורגשת.

העיסה מכילה כמות קטנה של זרעים קטנים, אך הם אינם משפיעים בשום אופן על מאפייני הטעם של הפרי. האדום גדל כפרי ושיח פירות יער לקציר, ומשמש גם לגינון אנכי של חלקות אישיות.